על החיים שאחרי המוות 

האמונות שלנו בקשר למוות הן שמפחידות אותנו עד מוות", ביירון קייט, על בריאות, מחלה ומוות

בואו נתחיל בהבהרה, שעם המוות לא ניתן להתמודד.
זהו עיסוקם של המדע והרפואה מזה אלפי שנים אך הצלחתם חלקית ובכל מקרה, זמנית. כל מי שנולד, סופו למות. איכשהו, מתישהו. זאת העובדה הכי ודאית על החיים. כל אהבה שלא הסתיימה בפרידה, תסתיים במוות. כל מערכת יחסים בעצם התהוותה, כבר טומנת בחובה את צער הפרידה. כולם ילכו לעולמם ואיש לא ידע מראש מי יהיה הראשון ומתי ואיך זה יקרה. איננו רוצים להתמודד עם המוות, כי לא ניתן.

את המוות אנחנו רוצים ללמוד לקבל. אחרי שהוא התרחש, אדם שאהבנו נעלם לתמיד והשאיר בידנו רק גוף חסר משמעות, לקבור באדמה ולשים מעליו מצבה ועליה רמז למי שהיה ולמה שחשנו כלפיו. הוא נעלם ויחד עמו נגנזו לעולם אינספור פרטים שעם מותו, הפכו לסודות. מרביתם היו בעבר סתם עובדות פשוטות מחיי היומיום: סידורים שהוא היה אחראי להם במשפחה, מקומות, מספרים, חשבונות אנשים, המון שאלות שרצינו לשאול ולא הספקנו. אינספור סודות.

ואילו אנחנו נשארנו עם הזיכרונות. עם כל הזיכרונות: גם הנעימים, גם המרים. עם החוויה שרוצים לשתף, עם העצה שרגילים לקבל, עם המקום שבקרנו בו יחד ועכשיו לבד, עם האירועים שחסרונו בהם מאפיל על הריגוש שהם מציעים, עם המטלות ועם הקשיים שתמיד התגברנו עליהם יחד, עם הכעס, עם החרטה, עם רגשות האשמה, עם הגעגועים, עם כל מה שרצינו לומר ודחינו ועם התחושה הבלתי ניתנת לתפישה של מוחלטות: זהו. איננו ולא ישוב לעולם.

תהליך האימון ל"קבלת המוות" נועד לאותם אנשים שאבדו אדם אהוב ומחפשים את הדרך לבנות לעצמם ולמשפחתם חיים מאושרים ושמחים המכילים גם את הבכי והגעגוע ואינם סותרים אותם.
בשיחות האימון הם יתבוננו במציאות שלהם, בחיים אותם חיו עד לאובדן ובחיים שיש להם עכשיו ויבהירו לעצמם את האמונות ואת הערכים שלהם. המאמן יהיה שותף לתהליך ההתבוננות. יחד תגלו את הנוכחות של האדם האהוב בחייכם, ללא קשר לעובדה שנפטר. המאמן ינחה את התהליך ברגישות, בעדינות ובדיסקרטיות ומתוך מחוייבות להקשבה חסרת שיפוט או ביקורת. שיחות האימון תהיינה עבור המתאמן הפינה הפרטית המיוחדת עבורו בה הוא יוכל לעצור את המרוץ, לנוח מהמסכות ומהעמדת הפנים ולהיות המעצב של השלב הבא בחייו.

בתהליך האימון תלמדו לקבל באהבה את המחשבה שגם אחרי הפרידה מחכים לכם חיים נפלאים.